להתפתחות העצומה של מערכות המידע ואתרי האינטרנט יש מחיר. מספר אפשרויות הפעולה וכמויות המידע העצומות השמורות גם במערכות מידע "רגילות" ואתרי אינטרנט לא גדולים במיוחד, הופכים את השימוש במערכת לקשה ואפילו לבלתי אפשרי. ארכיטקטורת המידע, תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות, מנסה לתת מענה לבעיות אלו ואחרות, באמצעות תכנון פונקציונאלי נכון ושיפור חווית המשתמשים.
המונח 'ארכיטקטורת מידע' (Information Architecture) מעורר שאלות רבות הנוגעות למשמעותו ולנחיצותו בתכנון מערכות מידע. שתי השאלות המרכזיות הן:
Louis Rosenfeld ו- Peter Morville, בספרם “Information Architecture - for the world wide web” מגדירים את ארכיטקטורת המידע באופן הבא:
נסו לדמיין לעצמכם מצב, בו אבדה דרכנו ביער סבוך. לכל אחד מאיתנו היתה מטרה שונה בכניסתו ליער (טיול, ציד, קיצור דרך, נטיעת עצים, מסתור וכדומה), אך התוצאה במקרה בו איבדנו את דרכנו זהה: אין באפשרותנו להשיג את המטרה שלשמה נכנסנו ליער.
מה עלינו לעשות במקרה כזה? האם נמשיך בעקבות החושים? האם ננסה לשחזר את עקבותינו? האם נסתכל לשמיים במטרה לאתר את מיקומנו?
במצב שנוצר, אנו זקוקים לשלוש יכולות חשובות כדי למצוא את דרכנו ביער הסבוך:
כלומר, כדי למצוא את דרכנו ביער במהרה, עלינו לדעת היכן אנו נמצאים, לאן אנו מתכוונים ללכת, ואיך אנו מתכוונים להגיע לשם.
בשנים האחרונות עברו מערכות המידע כיברת דרך מרשימה. מערכות המידע של ימינו כבר אינם "עצים בודדים" או "חורשות קטנות", אלא "יערות" סבוכים ועתירי מידע.
כדי למנוע מצב בו יאבדו המשתמשים את דרכם, אנו, מתכנני המערכת, חייבים להתייחס לשלוש היכולות שהוזכרו:
נמחיש את האמור, באמצעות מספר דוגמאות בסיסיות מעולם האינטרנט:
השגת ארכיטקטורת מידע יעילה, מתאפשרת באמצעות ביצוע מחקר מעמיק וניתוח מדויק של מרכיבים רבים, לדוגמא:
ארכיטקטורת מידע אופטימלית למערכת מידע, ניחנת בתכנון יסודי ומקיף של המערכת בהתאם לגורמים אלה, תוך שימת דגש מרכזי על תכנון המערכת בהתאמה למטרות המשתמשים (User-Centered Design). בכך, תאפשר המערכת למשתמשים להתמצא בקלות, תקל עליהם לנווט ישירות אל יעדיהם ותסייע להם לנתב את דרכם בדיוק למקום אליו שאפו להגיע.
המאמר מפורסם באדיבות חברת TZUR, המובילה את תחומי ה-UI וה-User Experience בישראל. לאתר. לשליחת מייל.
